אינדיאני זקן סיפר לנכדו סיפור על שני זאבים שהיו לו.
זאב לבן וזאב שחור.
פניו של הזאב הלבן היו תמיד לשלום ופניו של הזאב השחור תמיד היו למלחמה.
בשל הפער והמחלוקות ביניהם
תמיד התפתח קרב בין שני הזאבים.
הנכד שאל את סבו בחיוך
"אבל בסוף בסוף, איזה זאב היה מנצח?"
ענה הזקן: "תמיד המנצח הוא הזאב שאותו אתה מאכיל".
 
הסיפור הינו משל שבא להמחיש לנו את אותם מאבקים שמתחוללים בכל אחד איתנו
בתוך כל אדם מתחולל מעין קרב, קונפליקטים פנימיים בין שני צדדים.
הצד המואר זה שמייצג עבורנו את הרצון להתנהג כמוסריים, ראויים שחותרים לשלום, אהבה, נדיבות, טוב לב ועוד
והצד השני הוא הצד האפל שמייצג את הצדדים שאנחנו פחות אוהבים לראות בעצמנו: הקנאה, צרות העין, השקרים, המניפולציות, כעס, יוהרה, אגו ועוד.

איזה מהצדדים ינצח? אותו צד שאנחנו ממשיכים להאכיל.